בישראל קיים חוק ביטוח בריאות , שלפיו כל תושב ישראל מעל גיל 18 נדרש לשלם דמי ביטוח בריאות למוסד לביטוח לאומי. כל תושב רשאי לבחור לאיזה מקופות החולים הוא מעוניין להשתייך וזו נדרשת לספק למבוטח סל בריאות אחיד. על פי החוק, כל תושב , שעבר את גיל 18 מחויב לשלם דמי ביטוח בריאות בהתאם להכנסותיו כחוק. ואילו תושב שעבר את גיל 18 , אך אינו עובד יידרש לשלם תשלום סמלי של 92 ₪ עבור דמי ביטוח בריאות בסיסיים, סכום זה מתעדכן מעת לעת .
החוק גם מונה פטורים והקלות לגבי חובת התשלום והסכום , בתנאי שעומדים על הקריטריונים הנדרשים:
1. תושב מובטל , או תושב שמקבל מתחת למשכורת המינימום המקובלת.
2. אסיר היושב בבית כלא, בתקופה של לפחות 12 חודשים ויותר .
3. עולה חדש- פטור אף הוא לתקופה של שנה מיום בו עלה לארץ
4. אוכלוסיית הילדים מתחת לגיל 18 פטורה אף היא מתשלום ביטוח דמי בריאות
5. חייל המשרת בשירות סדיר בצה"ל , מקבל ביטוח בריאות מלא ממסגרת הצבא.
כאמור, כדי לקבוע את סכום דמי ביטוח רפואי שמחויב התושב לשלם יילקח בחשבון מצבו: שכיר,עצמאי סטודנט ,תלמיד ישיבה, וכו', וכן גובה הכנסותיו בין אם מעבודה ובין אם לא .
תושב ישראל מעל גיל 18 , השוהה בחו"ל לתקופה של יותר משנתיים, וחדל מלשלם את הביטוח הרפואי שלו, או שפיגר בתשלומים לתקופה שעולה על שנה, בעקבות החוק" לביטוח רפואי ממלכתי" אוטומטית נשללת לו הזכות להיות מכוסה בביטוח רפואי בארץ, עד אשר יסדיר את חובו.
אם ברצונו של אותו תושב כאמור לחדש את הכיסוי הרפואי המלא בארץ, הוא ייאלץ לחכות תקופת המתנה של חודש על כל "שנת היעדרות " שהייתה לו מהארץ. כמו כן, סעיף נוסף הקיים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי ,מסדיר את הביטוח לגבי תושב שהיגר מן הארץ ,והפסיק להיות תושב ישראל. במצב זה שבו תושב עזב את המדינה וחדל להיות תושבה, הוא איננו יהיה זכאי לקבל כיסוי רפואי , ושירותים רפואיים בארץ. יחד עם זאת קיים מצב בו אדם הוכר לתקופה רטרואקטיבית לתושב ישראל, מהיום בו הביטוח הלאומי הכיר בו, ובתקופה זו הוא נדרש לקבל שירות וטיפול רפואי, או שילם לקופת חולים פרטית בכדי לקבל טיפול, זכאי לקבל החזר מלא על כל ההוצאות הרפואיות .